| שנים רבות העולם מחפש תשובה לשאלה: היכן בדיוק נמצאת תיבת נח
עתה לאחר חקירות ארכיאולוגיות ממושכות, ובאמצעות טכנולוגייה מדעית מודרנית
ייתכן והסוד התגלה...
הר אררט מתנשא לגובה 5,166 מטרים והוא המקום הגבוה ביותר בטורקיה המודרנית
הר אררט (לחץ להגדלה)
עדויות של אנשים שראו את תיבת נח: * במאה ה-13 מרקו פולו שידוע במסעותיו הרבים, הכריז שהוא ראה ספינה בהר אררט.
* ב-1883 נשלחה על ידי ממשלת טורקיה משלחת לאררט כדי להעריך את הנזקים שנגרמו על ידי רעידת אדמה קודמת,
צוות המשלחת דיווח על גילוי 4 חלקים של ספינה מאד עתיקה שמבצבצת מתוך הקרח בגובה של כ- 4.3 ק"מ במעלה ההר.
נילקחו מידות, נכנסו לתוך התיבה, והצוות דיווח כי בפנים נראו כלובים ותאים.
אך למרבה הצער גילוי זה לא משך תשומת לב עולמית, כי בדיוק אז, צ'ארלס דארווין הוציא את התאוריה שלו על האבולוציה, מה שהעסיק את עולם המדע באותה תקופה.
* ב- 1902 ג'ורג הגופיאן - George Hagopian, ילד ארמני בן 8, מ"ימת ואן" בטורקיה, הפך לעד הראייה הצעיר ביותר של תיבת נח שתועד עד כה.
ג'ורג' הצעיר טייל יחד עם דודו במעלה הר אררט, זה היה קיץ חם במיוחד, לאחר בצורת של 4 שנים רצופות בהן נחשפה התיבה יותר מאי פעם (בדרך כלל התיבה מכוסה במעטה עבה מאד של קרח ושלג), ולכן גם היה ניתן להגיע אליה בקלות יתרה. 
ג'ורג אגוביאן עם אלפרד לי (לחץ להגדלה) וכך מספר ג'ורג אגוביאן:
"התיבה היתה גדולה יותר מכל בניין שראיתי עד אז, דודי התכוון לעזור לי לטפס למעלה, אך היינו צריכים לערום הרבה סלעים כדי להגיע,
ואז דודי דחף אותי, וטיפסתי על גג התיבה.
אני זוכר שבמשפחתי היו מספרים על ביקורים בתיבה, קלטתי שהנה אני עומד ממש עליה.
בקרבת המקום בו עמדתי, הבחנתי בחור שנבקע בגג התיבה, הגעתי אליו והסתכלתי פנימה, אך בפנים היה חשוך מכדי לראות משהו,
היו מספר מקומות בהם העץ היה שבור, אך עדיין הגג היה מאד חזק כך שניתן היה להלך עליו.
לאורך החלק המרכזי של גג התיבה היו פתחים דמויי חלונות, אך לא יכולתי לראות דבר."
שנים לאחר מכן, תיאר ג'ורג הגוביאן את התיבה שראה, למאייר ארכיאולוגי - ד"ר אלפרד לי, ואלו האיורים שהוא עשה: 
לחץ להגדלה | 
לחץ להגדלה | 
לחץ להגדלה | 
לחץ להגדלה |
אך לאחר מכן ארעה רעידת אדמה חזקה שממש יצרה בקע ענק בהר בצד בו נמצאת התיבה, ובאירוע זה התיבה נשברה והתפצלה ל-2 חלקים.
הגופיאן נפטר בשנת 1972.
ב-1916 מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, טייס רוסי בשם זבלאצקי יצא לטיסת ניסוי באזור, וכך הוא מספר:
כשטסתי מעל הר אררט, הבחנתי לפתע במבנה כהה, ענק, בגודל של ספינת מלחמה,
זה היה מבנה מוזר למדי, אך ללא ספק - ספינה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, טייסים של בעלות הברית יצאו למשימות רבות באיזור הר אררט.
וונס היל - מחיל האוויר האמריקאי דאז, מספר שהוא ועוד טייס פגשו קבוצה של טייסים שחזרו מטיסה מעל טורקיה והרי אררט,
ובידיהם היו תצלומים שנלקחו במהלך הטיסות, כשהוא ראה את הצילומים, לא היה לו ספק שהוא מתבונן בתיבת נח, וכך גם דיברו יתר הטייסים,
לכולם היה ברור, שהעצם הענק שמופיע בתצלומים, הינו - תיבת נח.
רון בנט - Ron Bennett - עבד כצלם של הבית הלבן מהתקופה בה ניקסון היה נשיא ועד תקופת כהונתו של הנשיא רייגן,
וטס במטוס הנשיאותי הרבה לצורך עבודות עיתונאיות מטעם הבית הלבן. 
Ron Bennett (לחץ להגדלה) במהלך אחת מהטיסות, בתקופת הנשיא ג'יימי קרטר, הם טסו מפולין לטהרן-אירן, וכשהם היו מעל מזרח טורקיה, מטוס רוסי שטס צמוד אליהם משך את תשומת ליבם לחלון,
ובאותו רגע מישהו אמר להם, שאם הם יסתכלו למטה, הם יוכלו לראות את תיבת נח.
וכך רון בנט מספר:
"הסתכלתי למטה וראיתי ספינה גדולה, שמכוסה חלקית בשלג וקרח, אני משוכנע שמה שראיתי שם, זוהי תיבת נח".
ב-1943 אד דיוויס - Ed Davis שירת במזרח התיכון, לאד דיוויס היה נהג שהיה גם חבר טוב שלו,
ושמו באדי עבס, וכך מספר אד דיוויס: 
אד דיוויס - Ed Davis (לחץ להגדלה) יום אחד תוך כדי עבודתם, עבס הצביע לכיוון פיסגה מרוחקת של הר אררט ואמר: "אגרי דאג, הבית שלי".
הר אררט, היכן שנמצאת תיבת נח? שאלתי והוא הנהן בראשו.
הוא אמר: "סבא שלי יודע היכן התיבה והיה שם".
חשבתי לעצמי: כמה הייתי רוצה לראות את התיבה.
יום אחד בחודש יולי, סבא שלו, עבס עבס, ביקר אצלנו בבסיס ואמר לבאדי שהקרח באררט נמס עכשיו ברמה כזו שכבר ניתן לראות חלק מתיבת נח.
באדי אמר לי שאם אני רוצה לראות את התיבה, הם ייקחו אותי לשם,
פעם עשיתי טובה לכפר שלהם (סידרתי שתהיה להם אספקת מים ולא יצטרכו יותר ללכת כל פעם כמה קילומטרים כדי להביא מים), כך שהיה לי מקום טוב במשפחת עבס.
אז הלכתי למפקד שלי וביקשתי אישור ללכת, המפקד הזהיר אותי שזה מסוכן ואני עלול להיהרג, אך הסברתי לו עד כמה אני רוצה ללכת, והוא אישר.
כמה ימים לאחר מכן, אני ובאדי עבס נסענו לכפר שלו, בילינו שם את הלילה.
למחרת עם שחר יצאנו והגענו לעוד כפר למרגלות הר אררט.
עבס אמר לי את שם הכפר ושמשמעותו של השם היא: "היכן שנח שתל את הגפן"...
דרך אגב, היו שם גפנים גדולים כל כך ונראים עתיקים.
עבס סיפר לי שיש להם מערה שמלאה בחפצים מהתיבה, שהם מצאו בקניון ממש מתחת למקום התיבה ואספו אותם כדי להרחיקם מזרים שלדעתם יחללו אותם (כל הקשור לתיבה היה מקודש בשבילם).
באותו לילה הם הראו לי חפצים שכללו: מנורות שמן, מכלי אחסון מחימר ועוד.
למחרת, קמנו עם שחר, הם הביאו סוסים, ויצאתי עם עוד 7 גברים ממשפחת עבס, רכבנו המון זמן, עד שהגענו למערה נסתרת שנמצאת למרגלות הר אררט הגדול.
הם סיפרו לי שכאן התחבא בזמנו, לורנס איש ערב במהלך סיור שעשה. 
תומס אדוארד לורנס - לורנס איש ערב (לחץ להגדלה)
אכלנו, ואז המשכנו לרכב במעלה שביל צר, הם סיפרו לי שאנו עוברים דרך ה"דלת השחורה" שזהו מסלול סודי ששימש מבריחים ושודדים.
בדרך הם הצביעו על זוג רגלים של אדם שביצבצו מחוץ לקרח, הם אמרו שהוא לא היה צריך לעלות לשם, האמנתי להם.
אינני יודע כיצד יכלו הסוסים ללכת במסלול זה, בחלק מהמקומות ידעתי שאנו רוכבים לכיוון צוק גבוה, אך רוב הזמן היה קשה לדעת בגלל הגשם והערפל,
נשבה רוח מקפיאה ואז, עבס אמר לי להיות בשקט מכיוון ששומרים רוסיים שנמצאים מתחתינו עלולים לשמוע אותנו.
רכבנו בשקט יתר היום כשמידי פעם הם היו מתקשרים ביניהם באמצעות שפת קודים פרטית משלהם בשריקות קצרות.
לבסוף הגענו לסוף המסלול, מישהו ממשפחת עבס חיכה לנו, ולקח את הסוסים, נקשרנו כולנו בחבל ארוך, וכך עלינו ברגל הרבה יותר גבוה למערה נוספת.
לאחר 3 ימי טיפוס, הגענו למערה האחרונה.
בתוכה היה כתב מוזר שנראה יפה ועתיק, על קירות הסלע.
אכלנו ונחנו, ירד גשם חזק כל הלילה.
למחרת בבוקר התעוררנו, הפסיק הגשם ואז הלכנו במסלול צר, מאחורי סלע מסוכן שנקרא "סלע יום הדין", אני משער שהוא נקרא כך כי קל מאד להיהרג שם,
והרבה אנשים אכן נהרגו שם.
הקפנו סלע מרשים והגענו למדף סלע, היינו מוקפים בערפל.
לפתע התפזר הערפל וקרני השמש הגיחו מבעד לעננים, חברי המוסלמים החלו להתפלל וכשסיימו להתפלל,
באדי עבס הצביע למטה לעבר בקע בצורה המזכירה פרסה, ואמר, "זוהי תיבת נח", אך לא ראיתי דבר, הכל נראה באותו צבע ומרקם,
ואז לפתע ראיתי את זה: עצם ענק מלבני, מעשה ידי אדם, מכוסה חלקית בקרח וסלעים,
לפחות 30מטרים מגוף התיבה היו גלויים לחלוטין.
מכיוון שהתיבה היתה שבורה יכולתי אף לראות לתוכה עד הסוף שהיה גם שבור, קורות עץ בלטו החוצה, ומים נשפכו החוצה מתחתיה.
עבס הצביע למטה לכיוון הקניון, ואז ראיתי חלק נוסף של התיבה, יכולתי לראות בבירור כיצד 2 חלקי התיבה היו פעם מחוברים, קורות העץ שבלטו החוצה, התאימו בדיוק.
הם סיפרו לי שהתיבה נשברה ל 3-4 חלקים גדולים,
בסוף השבור של חלק התיבה הגדול ביותר, ראיתי 3 קומות, עבס אמר שישנו מקום מגורים קרוב לחלק העליון, ובו, 48 חדרים.
ושם הוא אמר, ישנם כלובים שחלקם בגודל כף ידי, וחלקם יכולים לאכלס משפחה שלימה ואפילו פילים.
הבחנתי במה שנראה כמו שרידים של מחיצות ומסדרונות בתוך חלק התיבה הגדול.
כל כך רציתי לגעת בזה - קשה להסביר את ההרגשה...
עבס אמר שנוכל לרדת לשם עם חבלים בבוקר, התחיל לרדת גשם וחזרנו למערה.
בבוקר למחרת ירד שלג, מסתבר שירד שלג כל הלילה ושוב כיסה את התיבה, לא ניתן היה לראות דבר.
עבס אמר שצריך לחזור כי זה מסוכן מידי.
זה לקח 5 ימים עד שירדנו מההר וחזרתי לבסיס, ומאז אני חולם על כך כל לילה".
-- סוף ההצהרה של אד דיוויס --
לארי וויליאמס - Larry Williams מוציא לאור וארכיאולוג ששמע את סיפורו של אד דיוויס, היה ספקן לגבי סיפור זה והחליט לבדוק זאת.
לארי וויליאמס - Larry Williams (לחץ להגדלה) הוא שכר בודק פוליגרף מעולה בעל מוניטין וניסיון של לפחות 15 שנים במשטרה, הוא סיפר לו את סיפורו של אד דיוויס,
והחוקר אמר לו : "לארי, תן לי חצי שעה, ואני שובר אותו".
לאחר כמה שעות חקירה יסודיות, יצא מהחדר חוקר הפוליגרף ואמר:
"לארי, אני לא יודע על איזה הר היה אד דיוויס, או אם זו היתה תיבת נח אך אומר לך זאת, אד דיוויס ראה ספינה ואד דיוויס לא משקר". אד דיוויס נפגש עם המאייר הארכיאולוגי הידוע אלפרד לי | 
אד דיוויס בפגישתו עם המאייר הארכיאולוגי אלפרד לי ב- 1986
(לחץ להגדלה) |
ועל פי עדותו אלפרד לי צייר את התרשימים הבאים:
(לחץ להגדלה)
(לחץ להגדלה)
(לחץ להגדלה) הכורדים סיפרו לאד דיוויס שבמקור, כך נראתה התיבה.
הקצה הדרומי נשבר, החליק במורד הקרחון ונחת בבקע כ- 300 מטרים משם.
החלק האמצעי עדיין נמצא שם וזה מה שראה אד דיוויס.
אד דיוויס הצביע על המקומות שמסומנים בנקודות האדומות ואמר שזהו המקום בו הם עמדו כדי להסתכל על קצה התיבה וצידיה.
הם ירדו בחבל למדף סלע קטן שמסומן בנקודה הצהובה, כדי לראות טוב יותר את הקצה הדרומי השבור.
הוא ראה 3 קומות, מחיצות ומכלאות
חלק התיבה המדובר היה מתחת לסקיצה זו.
ב- 17.06.1949, מפקדים של חיל האוויר האמריקאי טסו במשימה מסווגת בנתיב מקביל להר אררט בטורקיה.
במשימה זו הם צילמו תמונות של מה שנקרא לימים: "Ararat anomaly",
עצם מלבני גדול מאד שהזדקר מתוך הקרח, ובחלקו העליון נראו כתמים כהים סימטריים שנראים כפתחים 
(לחץ להגדלה) | 
(לחץ להגדלה) | התמונות מ-1949 נלקחו בתחילת ימי המלחמה הקרה, למרות שהכוונה היתה בעצם לאתר עמדות צבא רוסי,
באותה תקופה דיברו על כך שסוכנות הסי.אי.איי - CIA , בונה תיק רשמי עבה על נושא: "Ararat anomaly",
בעשרים השנים הבאות, נלקחו עוד תמונות של התיבה ממטוסים ולווינים, כולם סווגו כסודיים ביותר, ועדיין, הסוכנות מעולם לא חשפה באופן רשמי את ממצאיה.
ב-1973 אד ביילין עבד כאיש שירות בהתקנת מיגון במקום המרוחק כ-100 מיילים דרומית-מזרחית להר אררט,
הוא התיידד עם איש צבא טורקי בשם מוסטפא 
אד ביילין (לחץ להגדלה) וכך מספר אד ביילין:
" כשעזבתי את ארצות הברית ונסעתי לטורקיה, שמתי לי למטרה, לראות כמה שיותר,
מוסטפא ואני הסתדרנו טוב מאד, הוא היה בצבא כבר כשנה, סיפרתי למוסטפא עד כמה שאני רוצה לעלות להר כדי לראות את התיבה,
והוא סיפר שיש לו דוד שיודע היכן נמצאת התיבה, ושהוא ייקח אותנו אליה.
מוסטפא לקח אותי לדודו, הגענו למחנה אוהלים ישן, דודו של מוסטפא הכיר את האיזור היטב הוא היה המבוגר ביותר במשפחתו,
דודו של מוסטפא לא השתכנע בקלות לקחת אותי לתיבה, אך מוסטפא אמר לי שהוא שכנע את דודו שאני בסדר.
המקומיים באיזור זה, מאד חשדנים כלפי מטיילים ו"מחפשים", ללא קשר מקומי זה, לא יכולתי להגיע לתיבה.
ביקשתי ממנו לקחת מצלמה, אך הוא אמר שהוא מעדיף שלא אקח מצלמה, הוא הסביר שאררט קרוב לגבול הרוסי,
ואתה אמריקאי, אני טורקי, זה יכול לגרום למצב לא נוח.
דודו של מוסטפא, לקח אותנו במעלה ההר המושלג, עקפנו סלעים, מעל צקים ומתחת לצוקים, הוא הוביל אותנו במסלול מדוייק,
והיה ברור שהוא יודע לאן הוא הולך.
אני כבר הייתי עייף וחשבתי לעצמי, מתי כבר ייגמר המסע הזה? מתי כבר נראה את התיבה?
ואז לפתע, דודו של מוסטפא הסתובב אלי, והצביע למטה, הבטתי למטה, ופתאום ראיתי ספינה ענקית ומדהימה.
ירדנו לכיוון התיבה והגענו למרחק של כ-30 מטר מתחתיה, התיבה ישבה על מדף של צוק,
הבטנו למעלה כלפיה וראינו אותה באופן ברור, הקצה שלה שהיה מולנו, היה מרובע וראינו שרוחבה גדול מגובהה.
בצידי התיבה היו מעין קרעים, ויכולתי לראות את קורות העץ, מימדי התיבה היו אדירים
ד"ר אהמט עלי ארסלן - Ahmet Arslan מנהל עיתון טורקי מרכזי בוושינגטון, ושדרן לשעבר ברשת קול אמריקה, אך מכיר את הרי אררט כמו שרק מעטים מכירים. 
ד"ר אהמט עלי ארסלן (לחץ להגדלה) וכך הוא מספר:
"משפחתי חיה באררט, עיר טורקית שנמצאת בין הר אררט לרוסיה, גדלתי שם, טיפסתי יותר מ-50 פעמים לפיסגה של הר אררט,
יחד עם חוקרים בינלאומיים רבים ומוכרים, כולל פרננד נווארה והאסטרונאוט לשעבר ג'יימס אירווינג,
ב- 1989 טיפסתי על חלקו הצפוני של הר אררט, שהוא חלקו העליון של "אהורה גורג'" שידוע כאיזור מסוכן ביותר בהר אררט.
בזכות האזרחות הטורקית שלי, קיבלתי אישור לחקור איזור מסויים בהר אררט,
יצאתי לבדוק מקום מסויים שמופיע בתצלום לווין ונחשב למיקומה האפשרי של תיבת נח,
עליתי עד לנקודה מסויימת, פתאום איבדתי את אחיזתי והחלקתי מטה כ-30 מטר ואז נעצרתי.
כשהצלחתי שוב לעמוד על רגליי, הבחנתי במרחק של בין 30-60 מטרים ממני, במבנה גדול נראה כספינה ושעשוי מעץ ללא ספק,
מייד הוצאתי את המצלמה וצילמתי, היה ברור שמדובר במעשה ידי אדם ולי ברור ללא שום ספק, שמה שראיתי, זו תיבת נח." 
צולם ע"י ד"ר אהמט עלי ארסלן ב- 1989 (לחץ להגדלה) בכל העדויות שהבאנו יש משהו משותף והוא - מיקום התיבה בצידו הצפוני של הר אררט ומעל ה"אהורה גורג'" - "Ahora Gorge" באוגוסט 1990 טס ד"ר קרל באו (שעוסק באנטרופולוגיה ביולוגית - פיסיקלית) עם משלחת במסוק מעל הצד הצפוני של ההר,
וצילמו תמונות של עצם מלבני שהם האמינו שהינו בעצם תיבת נח: 
(לחץ להגדלה)
לאחר עבודת מחשב על התמונות לבדיקה יסודית יותר, זה מה שיצא:
(לחץ להגדלה)
בפנטגון ישנן צילומי לווין של תיבת נח שאפילו מתוייקות בשם תיבת נח
גרגור שווינהאמר לשעבר טייס בחיל האויר האמריקאי אומר:
"אנו יודעים שלממשלה שלנו יש תמונות ותצלומי לווין של האיזור הזה (הר אררט), ושל תיבת נח,
אך הם וודאי לא רוצים לשחרר את התמונות, כי ברגע שיעשו כן, הם יחשפו עד כמה טובים נהיו אמצעי הריגול שלנו". 
גרגור שווינהאמר (לחץ להגדלה)
ג'יימס אירווינג האסטרונאוט הידוע, טס עם צוות צילום גרמני באיזור זה, מעל ה"אהורה גורג'",
ג'יימס אירווינג (לחץ להגדלה) הם צילמו תמונות מדהימות של התיבה, הנה כמה מהן שצולמו על ידי bob garbe:
(לחץ להגדלה) | 
(לחץ להגדלה) |
נשאלת השאלה: אם יש כל כך הרבה עדי ראיה לתיבת נח, מדוע אי אפשר לעלות להר ולתעד את תיבת נח באופן מסודר?
ובכן, הממשלה הטורקית נותנת אישורי כניסה רק לצד הדרומי של הר אררט כשלמעשה, תיבת נח נמצאת בצידו הצפוני של ההר,
אמריקאים שנתפסים בצידו הצפוני של ההר, בדרך כלל נלקחים למאסר, כמו כן מקום התיבה הינו גבוה מידי וקשה מידי לנחיתת מסוק,
הטרוריסטים המקומיים לעתים קרובות, תוקפים, שודדים ואף חוטפים אנשי משלחות מחקר,
ולבסוף, במאבק האינסופי בין צבא טורקיה והטרוריסטים, נהרגו יותר מ-6000 איש, על מדרונות הר אררט בשנות ה-90. 
דוגמא לסירוב ממשלת טורקיה לתת אישור כניסה לצד הצפוני של ההר (לחץ להגדלה)
פיסות עץ מתיבת נח נלקחו לבדיקה ולתיארוך, וגילן לפי הבדיקה מתאים בדיוק למה שכתוב בתורה על זמן המבול. ולסיום עוד תמונות שצולמו במהלך השנים: 
(לחץ להגדלה) | 
צולם ב-2005 (לחץ להגדלה) | 
(לחץ להגדלה) | 
צולם ב-2005 (לחץ להגדלה) |
| 
צולם ע"י ריי אנדרסון ב- 1973 (לחץ להגדלה) |
|
